יום ראשון, 29 ביוני 2014

חופש הביטוי נחשב "ציפור הנפש של הדמוקרטיה"

חופש הביטוי נחשב "ציפור הנפש של הדמוקרטיה"

 עקרון חופש הביטוי נחשב "ציפור הנפש של הדמוקרטיה". "השמעת דעות חופשית והחלפת דעות בלתי 
מוגבלת בין איש לרעהו הן בגדר תנאי שאין בלעדיו לקיומו של המשטר המדיני והחברתי, שבו יכול האזרח 
לשקול, תוך לימוד הנתונים וללא מורא, מה דרוש, לפי מיטב הבנתו, למען טובתם ורווחתם של הכלל ושל 
 הפרט, ואיך יובטח קיומם של המשטר הדמוקרטי ושל המסגרת המדינית אשר בתוכה הוא פועל".
 רבים  סבורים שלערך זה יש מעמד חוקתי בישראל, מכוחו של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו,
 אך יש להדגיש שחופש הביטוי הוכר על-ידי בית-המשפט העליון כערך-על שנים רבות לפני שנחקק חוק-היסוד.

ואולם חופש הביטוי איננו ערך מוחלט, ובשל כך הוא ייסוג לעתים מפני ערכים אחרים, ככבוד האדם, 
תקנת הציבור וביטחון המדינה.נהוג להתייחס לשתי הצדקות מרכזיות להגבלת חופש הביטוי הפוליטי של עובדי ציבור: הראשונה קשורה ליחסי העבודה שבין עובד למעביד, והשנייה קשורה לאמון הציבור בשירות הציבורי. מן ההיבט של יחסי העבודה שבין עובד למעביד עולה הטענה שכל ביקורת של עובד על התנהלותו של המעביד מעכירה את מערכת היחסים שבין העובד למעביד ואף בין כלל העובדים למעביד, וכן מפירה את המשמעת וההרמוניה במקום העבודה ובכך פוגעת ביכולתם של העובדים לבצע את העבודה כהלכה.

מן ההיבט של אמון הציבור בשירות הציבורי עולה הטענה ש"עובד הציבור צריך לשמור בעיני הציבור על 
תדמית ניטרלית, שאינה משועבדת להשקפה פוליטית מוגדרת. נזקק אליו הציבור כולו, על כל זרמיו ואולם יש הטוענים שבשל מעמדו של עקרון חופש הביטוי, והקושי להבהיר את המצבים שבהם הביטוי 
הפוליטי יפגע בתפקודו של השירות הציבורי, יש לצמצם את ההגבלה על חופש הביטוי הפוליטי של עובדי 
הציבור לביטויים שיש בהם ביקורת פומבית על מדיניות המשרד שהאדם עובד בו, ואף זה רק כאשר יש  בביקורת כדי לסכל את ביצוע תפקידו.


אין תגובות:

פרסום תגובה