ספר I פרק ח’: שלום, שלווה ואושר
"ניאנה יוגה - מי אני?" ספר ראשון פרק ח’
מאת: שרי ראמאנה מהארישי
כיצד אוכל להשיג שלום ושלווה? אינני מצליח להשיג זאת באמצעות VICHARA.
ח.
מ. שלום ושלווה הם מצבך הטבעי. ההכרה (המצטברת והמסווגת) היא שמפרה את מצבך הטבעי. ה- VICHARAשלך נעשתה רק בהכרתך (הצוברת התנסות). חקור ובדוק מהי ההכרה - והיא תעלם. אין דבר כזה הנקרא ’הכרה’ (מצטברת ומסווגת) העומדת נפרדת ממחשבות. למרות זאת, בגלל הופעתן של מחשבות, מניח אתה שקיים דבר-מה אשר ממנו הן מתעוררות וקורא לזה ’הכרה’. כשאתה בודק כדי לראות מהו זה שאתה קורא לו ’הכרה’, אתה מגלה, בעצם, שאין דבר כזה בנמצא. כאשר בדרך זו נעלמת ההכרה, מממש אתה את השלום והשלווה הנצחיים.
ח. לפעמים אנו מתנסים באמצעות שירה, מוסיקה, BHAJANA, JAPA, מראות טבע יפים וקריאת פסוקים המבטאים אמיתות רוחניות - התנסות המגלמת תחושת אחדות אמיתית. האם תחושה זו של שקט ועדנה עמוקים (שבה אין מקום ל"אני" האישי), זהה לתחושה של כניסה פנימה לתוך הלב, עליה מדבר באגאוואן? האם תרגול במצב זה, יובילנו ל-SAMADHI עמוק יותר ולבסוף לראיית המציאות בשלמותה?
מ. ישנו אושר כאשר דברים נעימים מוצגים בפני ההכרה. אושר זה הוא טבעו של העצמי. לא קיים אושר אחר ואין הוא זר לך ומרוחק ממך. באותם מקרים שתארת כנעימים, צולל אתה לתוך העצמי. צלילה זו מסתכמת באושר העדנים הקיים בזכות עצמו, אך האסוציאציה בין המושגים, מרמה ומפתה אותך להאמין שאושר מוחלט זה, מותנה בדברים אחרים ובתרחישויות אחרות, שעה שלמעשה נמצא אושר עדנים זה בתוכך תמיד.
בהזדמנויות אלה, משקיע אתה את עצמך בעצמי, אף כי לא במודע. אם אתה עושה זאת במודע, עם בטחון ושכנוע הנוצרים מההתנסות שאתה כשלעצמך הנך האושר - שהוא למעשה העצמי, הממשות האחת והיחידה - אזי קורא אתה לזאת בשם מימוש המציאות המוחלטת. אני רוצה שתצלול באופן מודע לתוך העצמי, כלומר לתוך הלב.
מ. שלום ושלווה הם מצבך הטבעי. ההכרה (המצטברת והמסווגת) היא שמפרה את מצבך הטבעי. ה- VICHARAשלך נעשתה רק בהכרתך (הצוברת התנסות). חקור ובדוק מהי ההכרה - והיא תעלם. אין דבר כזה הנקרא ’הכרה’ (מצטברת ומסווגת) העומדת נפרדת ממחשבות. למרות זאת, בגלל הופעתן של מחשבות, מניח אתה שקיים דבר-מה אשר ממנו הן מתעוררות וקורא לזה ’הכרה’. כשאתה בודק כדי לראות מהו זה שאתה קורא לו ’הכרה’, אתה מגלה, בעצם, שאין דבר כזה בנמצא. כאשר בדרך זו נעלמת ההכרה, מממש אתה את השלום והשלווה הנצחיים.
ח. לפעמים אנו מתנסים באמצעות שירה, מוסיקה, BHAJANA, JAPA, מראות טבע יפים וקריאת פסוקים המבטאים אמיתות רוחניות - התנסות המגלמת תחושת אחדות אמיתית. האם תחושה זו של שקט ועדנה עמוקים (שבה אין מקום ל"אני" האישי), זהה לתחושה של כניסה פנימה לתוך הלב, עליה מדבר באגאוואן? האם תרגול במצב זה, יובילנו ל-SAMADHI עמוק יותר ולבסוף לראיית המציאות בשלמותה?
מ. ישנו אושר כאשר דברים נעימים מוצגים בפני ההכרה. אושר זה הוא טבעו של העצמי. לא קיים אושר אחר ואין הוא זר לך ומרוחק ממך. באותם מקרים שתארת כנעימים, צולל אתה לתוך העצמי. צלילה זו מסתכמת באושר העדנים הקיים בזכות עצמו, אך האסוציאציה בין המושגים, מרמה ומפתה אותך להאמין שאושר מוחלט זה, מותנה בדברים אחרים ובתרחישויות אחרות, שעה שלמעשה נמצא אושר עדנים זה בתוכך תמיד.
בהזדמנויות אלה, משקיע אתה את עצמך בעצמי, אף כי לא במודע. אם אתה עושה זאת במודע, עם בטחון ושכנוע הנוצרים מההתנסות שאתה כשלעצמך הנך האושר - שהוא למעשה העצמי, הממשות האחת והיחידה - אזי קורא אתה לזאת בשם מימוש המציאות המוחלטת. אני רוצה שתצלול באופן מודע לתוך העצמי, כלומר לתוך הלב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה